ניסויים קליניים בסרטן השד: HR+, HER2+ או טריפל נגטיב, והתת-סוג קובע
סרטן השד מתחיל כשתאים בשד גדלים בלי בקרה. זו לא מחלה אחת. שני אנשים עם "סרטן שד" בדוח יכולים להיות עם תת-סוג שונה, שלב שונה ושינויים גנטיים שונים בגידול. הפרטים האלה הם לרוב מה שמכריע אילו טיפולים מקובלים ואילו ניסויים קליניים עשויים להתאים.
תת-הסוגים העיקריים הם חיובי לקולטני הורמונים / HER2 שלילי (HR+/HER2−), HER2 חיובי ושלילי משולש (TNBC). הם מטופלים כמעט כמו מחלות נפרדות, וגם רשימות הניסויים נפרדות. HR+/HER2− הוא הקבוצה הגדולה ביותר. למחלה HER2-חיובית יש משטרי טיפול ממוקדים משלה. במחלה שלילית משולש אין מטרה הורמונלית או HER2 שגרתית, ולכן ניסויי כימותרפיה ואימונותרפיה שכיחים יותר שם.
השלב והסביבה הקלינית חשובים בנפרד מתת-הסוג. ניסויים בשלב מוקדם, כולל טיפול משלים אחרי ניתוח או טיפול נאואדג'ובנט לפני ניתוח, מיועדים לאוכלוסייה אחרת מניסויים גרורתיים. מחקר גרורתי בקו ראשון אינו שקול למחקר בקו מאוחר אחרי טיפול הורמונלי, כימותרפיה או תרופות ממוקדות.
בדיקת קולטנים ופאנל ביומרקרים רחב יכולים לשנות התאמה. סטטוס קולטן אסטרוגן (ER) ופרוגסטרון (PR) מגדירים מחלה HR+. בדיקת HER2 מפרידה בין HER2-חיובי, HER2-שלילי ובחלק מהפרוטוקולים HER2-low. בדיקה גרמית או בגידול ל-BRCA1/BRCA2 יכולה לפתוח ניסויים עם מעכבי PARP. מוטציות PIK3CA ו-ESR1 מופיעות בעיקר במחלה HR+, לעיתים בקווים מאוחרים. PD-L1 רלוונטי בעיקר ב-TNBC לחלק ממחקרי האימונותרפיה.
הטיפול בסרטן השד ממשיך להשתנות כשנבדקות תרופות ממוקדות, שילובי תרופה-נוגדן ואימונותרפיות. ניסוי קליני הוא אפשרות שכדאי להעלות עם האונקולוג המטפל. הוא אינו עדיף אוטומטית על טיפול מאושר. השאלה השימושית היא אם מחקר מסוים מתאים לתת-הסוג, לשלב, לפרופיל הביומרקרים ולהיסטוריית הטיפול.
HR+, HER2+ ושלילי משולש אינם שקולים
סטטוס הקולטנים קובע גם את הטיפול המקובל וגם אילו ניסויים מתאימים. רשומה שנכתבה למחלה HER2-חיובית גרורתית אינה אותה רשומה כמו טיפול משלים HR+/HER2− או קו ראשון גרורתי במחלה שלילית משולש.
מחלה HR+/HER2− מטופלת לרוב בטיפול הורמונלי, לפעמים עם תרופות ממוקדות נוספות. ניסויים רבים בקבוצה הזו בודקים שותפים הורמונליים חדשים, שילובי CDK4/6 או טיפול מכוון PIK3CA כשיש מוטציה כזו.
מחלה HER2-חיובית מטופלת בתרופות מכוונות HER2. ניסויים עשויים לבדוק נוגדנים, שילובי תרופה-נוגדן או שילובים חדשים בשלב מוקדם או גרורתי.
מחלה שלילית משולש חסרה מטרות ER, PR ו-HER2 לטיפול הורמונלי או HER2 שגרתי. כימותרפיה נשארת מרכזית, ואימונותרפיה היא אפשרות בנסיבות TNBC מוגדרות, לפעמים עם תוצאת PD-L1.
מילון מונחי הניסויים הקליניים יכול לעזור במונחים כמו התאמה, שלב ניסוי וטיפול מקובל.
ביומרקרים שמפרידים בפועל בין ניסוי לניסוי
סטטוס ER ו-PR מגדירים מחלה HR+. הם נבדקים בכל סרטן שד פולשני ונדרשים בפרוטוקולים משלימים וגרורתיים רבים.
בדיקת HER2 מפרידה בין מחלה HER2-חיובית ל-HER2-שלילית. HER2-low הוא קטגוריה נפרדת בחלק מניסויי שילובי תרופה-נוגדן. זו לא אותה שאלה כמו מחלה HER2-חיובית קלאסית.
שאלות נפוצות
מהו סרטן השד, בשפה פשוטה?
סרטן השד מתחיל בתאי השד. זו לא מחלה אחת. סטטוס קולטני הורמונים, סטטוס HER2 והאם המחלה שלילית משולש הם לרוב מה שמכריע אילו טיפולים מקובלים ואילו ניסויים קליניים עשויים להתאים.
למה HR+/HER2−, HER2+ ושלילי משולש חשובים לניסויים?
תת-הסוגים האלה מטופלים כמעט כמו מחלות נפרדות. רשימות ניסויים נכתבות לתת-סוג אחד בכל פעם. ניסויים משלימים או נאואדג'ובנטים בשלב מוקדם אינם שקולים לניסויים גרורתיים.
אילו ביומרקרים מפרידים בין ניסויים בסרטן השד?
פרוטוקולים עשויים לציין BRCA1 או BRCA2, PIK3CA, ESR1, HER2-low או PD-L1 בנוסף לסטטוס הקולטנים. התוצאה המדויקת וקו הטיפול חשובים. ניסוי יכול לדרוש סמן, לפסול אותו, או לא להזכיר אותו.
האם ניסוי קליני מחליף טיפול מאושר בסרטן השד?
לא. ניסוי הוא אפשרות לשיחה עם האונקולוג. הוא אינו עדיף אוטומטית על טיפול מאושר. מה שנחשב מקובל תלוי בתת-הסוג, בשלב, בטיפול שכבר ניתן ובמדינה.
מה כדאי לשאול את האונקולוג לפני שעוברים על רשומות?
כדאי לשאול על תוצאות ER, PR ו-HER2 (כולל אם דווח HER2-low), בדיקות גנטיות וגידול ל-BRCA ו-PIK3CA, האם המחלה מוקדמת או גרורתית, אילו טיפולים כבר ניתנו, והאם יש ניסוי בגיוס שמתאים לפרופיל הזה.